ד"ר איתן מיזיריצקי מומחה לשיקום הפה/סקירת מחלות מידבקות/מחלות מידבקות במהלך טיפול שיניים מחייבות היערכות וערנות הן מצד המטופל והן מצד רופא השיניים. התפשטות מחלת האיידס ומחלות מידבקות אחרות ברחבי העולם הפכה את המחלות האלה לגורם התמותה המשמעותי ביותר בתקופה האחרונה. בשנת 1990 נרשם מקרה של מטופלת אמריקנית אשר תבעה את רופא השיניים שלה בשל כך שהוא הדביק אותה במחלת האיידס. זה קרה, לדבריה, במהלך טיפול שיניים שיגרתי. הרופא שידע כי הינו נשא איידס, לא הקפיד על אמצעי סטריליזציה מתאימים ואף לא יידע את מתרפאיו בדבר מחלתו. המקרה זכה לפירסום עולמי רב, הינו יוצא דופן, אבל מלמד על כך שמרפאת השיניים עלולה להיות מקום מסוכן בתחום המחלות המידבקות אם לא נוקטים אמצעים להגנה מפני התופעה.
מהן המחלות המידבקות שמפניהן צריך להישמר?
המחלה המסוכנת ביותר היא הצהבת הנגיפית, ההפטיטיס B, כאשר כל רופאי השיניים מחויבים לקבל חיסון כנגדה. קיימת הסכמה כללית בקרב המומחים על כך שהרבה יותר קל להידבק בצהבת זו במרפאת שיניים מאשר במחלת האיידס, למשל, אשר נגרמת על-ידי נגיף ה- HIV. מחלות נוספות ברשימה הן השחפת והפטרת (זיהומים פטרייתיים). הזיהום הפטרייתי הנפוץ ביותר הוא הקנדידה, פטרייה אשר מתפתחת בפיות של אנשים אשר סובלים ממחלות שונות או נוטלים תרופות שונות שגורמות לירידה בכושר ההתנגדות של המערכת החיסונית שלהם.
מהן הדרכים להישמר מפני המחלות האלה במרפאת השיניים?
מרפאות השיניים נערכות בדרכים שונות כדי לשמור על בריאות המתרפאים שלהן. ראשית, כל אחד מהצוות הרפואי במרפאת שיניים חייב להרכיב מסכה חד-פעמית על פניו וכפפות חד-פעמיות על ידיו, שמוחלפות לפני כל טיפול חדש. ניתן להגן על העיניים באמצעות הרכבת משקפי מגן. אחרי כל שימוש במיכשור, ובין מתרפא למתרפא, חובה לחטא את הכלים באמצעות חומר מחטא מתאים. אמצעי החיטוי המועדף שרצוי כי יימצא בכל מרפאת שיניים הוא ה"אוטוקלאב" (AUTOCLAVE), המחטא באמצעות קיטור תחת לחץ. ברפואת השיניים המודרנית משתמשים במחטים חד-פעמיות ויש להקפיד לאסוף אותן במיכל מיוחד המונע הידקרות ממחטים משומשות. יש לנקות ולחטא היטב את מישטחי העבודה בחדר הטיפולים אחרי כל מתרפא.
האם אני יכול לעבור טיפולי שיניים כאשר אני חולה במחלה מידבקת?
מחלה מידבקת, אם היא נמצאת תחת השגחה וטיפול רפואיים ומצבו הבריאותי של המתרפא מאפשר זאת, אינה מונעת קבלת טיפול שיניים. מתרפא אשר חולה במחלה מידבקת, חייב ליידע את רופא השיניים בדבר מחלתו. לרוב חולה כזה יטופל במסגרת מרפאות שיניים במוסדות רפואיים או בתי חולים, כיוון שמוסדות אלה ערוכים טוב יותר מאשר המרפאות הפרטיות לטיפול במקרים כאלה. אבל אם מתרפא שחולה באיידס, למשל, בוחר לקבל טיפול במרפאה פרטית, טיפול זה יבוצע בסוף יום העבודה, כאשר אין מתרפאים נוספים המחכים לתורם לאחר מתרפא זה, וזאת על מנת למנוע לחלוטין את סכנת ההידבקות. אחרי מתרפא חולה זה, עוברת המרפאה חיטוי וניקוי יסודיים ביותר. אגב, כדאי לדעת שבארה"ב, למשל, סירוב של רופא שיניים לטפל בחולה איידס נחשב לעבירה שגוררת בעטייה העמדה לדין.
מהן המחלות המידבקות שמפניהן צריך להישמר?
המחלה המסוכנת ביותר היא הצהבת הנגיפית, ההפטיטיס B, כאשר כל רופאי השיניים מחויבים לקבל חיסון כנגדה. קיימת הסכמה כללית בקרב המומחים על כך שהרבה יותר קל להידבק בצהבת זו במרפאת שיניים מאשר במחלת האיידס, למשל, אשר נגרמת על-ידי נגיף ה- HIV. מחלות נוספות ברשימה הן השחפת והפטרת (זיהומים פטרייתיים). הזיהום הפטרייתי הנפוץ ביותר הוא הקנדידה, פטרייה אשר מתפתחת בפיות של אנשים אשר סובלים ממחלות שונות או נוטלים תרופות שונות שגורמות לירידה בכושר ההתנגדות של המערכת החיסונית שלהם.
מהן הדרכים להישמר מפני המחלות האלה במרפאת השיניים?
מרפאות השיניים נערכות בדרכים שונות כדי לשמור על בריאות המתרפאים שלהן. ראשית, כל אחד מהצוות הרפואי במרפאת שיניים חייב להרכיב מסכה חד-פעמית על פניו וכפפות חד-פעמיות על ידיו, שמוחלפות לפני כל טיפול חדש. ניתן להגן על העיניים באמצעות הרכבת משקפי מגן. אחרי כל שימוש במיכשור, ובין מתרפא למתרפא, חובה לחטא את הכלים באמצעות חומר מחטא מתאים. אמצעי החיטוי המועדף שרצוי כי יימצא בכל מרפאת שיניים הוא ה"אוטוקלאב" (AUTOCLAVE), המחטא באמצעות קיטור תחת לחץ. ברפואת השיניים המודרנית משתמשים במחטים חד-פעמיות ויש להקפיד לאסוף אותן במיכל מיוחד המונע הידקרות ממחטים משומשות. יש לנקות ולחטא היטב את מישטחי העבודה בחדר הטיפולים אחרי כל מתרפא.
האם אני יכול לעבור טיפולי שיניים כאשר אני חולה במחלה מידבקת?
מחלה מידבקת, אם היא נמצאת תחת השגחה וטיפול רפואיים ומצבו הבריאותי של המתרפא מאפשר זאת, אינה מונעת קבלת טיפול שיניים. מתרפא אשר חולה במחלה מידבקת, חייב ליידע את רופא השיניים בדבר מחלתו. לרוב חולה כזה יטופל במסגרת מרפאות שיניים במוסדות רפואיים או בתי חולים, כיוון שמוסדות אלה ערוכים טוב יותר מאשר המרפאות הפרטיות לטיפול במקרים כאלה. אבל אם מתרפא שחולה באיידס, למשל, בוחר לקבל טיפול במרפאה פרטית, טיפול זה יבוצע בסוף יום העבודה, כאשר אין מתרפאים נוספים המחכים לתורם לאחר מתרפא זה, וזאת על מנת למנוע לחלוטין את סכנת ההידבקות. אחרי מתרפא חולה זה, עוברת המרפאה חיטוי וניקוי יסודיים ביותר. אגב, כדאי לדעת שבארה"ב, למשל, סירוב של רופא שיניים לטפל בחולה איידס נחשב לעבירה שגוררת בעטייה העמדה לדין.
שלום ד"ר מיזיריצקי. לידיעתך, אף נשא של איידס אינו מחוייב לדווח לרופא השיניים על דבר היותו נשא איידס לאור סיכויי ההדבקה האפסיים ואמצעי המיגון האוניברסליים המחויבים להינקט בכל מרפאה. אינני יודע מה מקור ידיעתך בעניין אולם ידיעותיך רחוקות מלשקף נכונה את המצב המשפטי.
השבמחקבארץ אין חיטוי בין מטופלים של הידיות שמחזיקות ראשים כמו מברשת עצל שיננית.
השבמחקאנשים הולכים לנקות שיניים ונדבקים. HIV יכול לשרוד הרבה בתוך טיפה שנכנסת לתוך חריץ שבידית ואז לטפטף למטופל הבאה. הראשים האלה מסתובבים או רועדים וככה זה משפריץ טיפות מיקרוסקופיות.