ד"ר איתן מיזיריצקי-מומחה לשיקום הפה: מהי תסמונת הפה היבש

ד"ר איתן מיזיריצקי, סקירת רופא שיניים: על תסמונת הפה היבש. תסמונת הפה היבש נגרמת עקב הפחתה משמעותית בהפרשת הרוק. גורמים שונים כמו ההזדקנות הטבעית, מחלות כרוניות מסוימות, בעיות בבלוטות הרוק ומספר רב של תרופות הנלקחות באופן קבוע עלולים לגרום לתסמונת הפה היבש (קסרוסטומיה). התסמונת מתבטאת בתחושה של צריבה תמידית בפה, קושי בדיבור ובבליעה, ופה יבש שגורם עששת, שכן כמות הרוק אינה מספיקה כדי לנטרל את החומצות המיוצרות על-ידי החיידקים. הפחתה בכמות הרוק עלולה לפגוע גם בחניכיים, שנעשות מגורות, כואבות ופגיעות יותר למחלות חניכיים. תסמונת הפה היבש תורמת להיווצרות ריח רע בפה ולקושי בהרכבת תותבות, שכן הרוק נדרש על-מנת להצמיד את התותבות אל רקמות הפה. ישנן מאות תרופות ידועות, אשר אחת מתופעות הלוואי שלהן היא פה יבש.


אצל נשים בתקופת גיל המעבר (מנופאוזה) חלה ירידה בכמות הרוק המופרשת מהבלוטות, דבר אשר עלול לגרום לכל הבעיות שנזכרו. האם זוהי גזירה משמים? לא ולא. אפשר לטפל בבעיה באמצעים שונים. כאשר מדובר בתרופות הגורמות לתופעה, על הרופא המטפל לנסות ולמצוא עבור המטופל תרופות חלופיות. קיים גם רוק מלאכותי, שמקל על תופעת הפה היבש. על הסובלים מהבעיה לשתות נוזלים בתדירות מוגברת ולגלות יותר ערנות בשמירה על מצב השיניים והחניכיים שלהם. מלבד בדיקות תקופתיות אצל רופא השיניים, מומלץ גם להשתמש באופן יומיומי במי פה המכילים פלואור. צפו בסרטון וידאו הכולל הדגמה והסבר על צחצוח נכון.
לקריאה נוסת בנושא בריאות השן

סקירת מרפאות שיניים/טיפולי שיניים/השתלות שיניים/טיפים, הנחיות ועצות לבחירת רופא השיניים שלכם

איך בוחרים את רופא השיניים? מה הם השיקולים שיש להביא בחשבון בתהליך בחירתו של רופא השיניים? את בחירת רופא השיניים רצוי לעשות שלא מתוך לחץ של טיפול שיניים דחוף וצורך בעזרה ראשונה, אלא מתוך שיקול דעת. אפשר להיוועץ בחברים, קרובי משפחה או לפנות לסניף הסתדרות רפואת השיניים הקרוב לאזור המגורים. אפשרי, כמובן, גם לפתוח דפי זהב ולמצוא רופא שיניים קרוב לבית.


ישנם כמה שיקולים שעליכם לשקול בבואכם לבחור רופא שיניים: קרבה לאזור המגורים או למקום העבודה, נוחות הגישה למרפאה וחנייה נוחה. זמינות הרופא במרפאתו – האם מועדי עבודתו נוחים. האם נעשה מאמץ על-ידי צוות המרפאה לקבוע תור בהקדם ולא לדחותו למועד מאוחר מאוד. לפני קבלת ההחלטה כדאי לערוך ביקור מקדים במרפאת השיניים של הרופא. בביקור הראשון במרפאה אפשר להתרשם מכמה דברים שיסייעו לכם להגיע להחלטה האם אכן זהו רופא השיניים המתאים לכם.


האם מראה המרפאה/ רופא השיניים/ הצוות נקי, מסודר ואסתטי? האם קיימים במרפאה אמצעי חיטוי מתקדמים, והרופא והסייעת משתמשים בכפפות חד-פעמיות בזמן עבודתם? האם נתבקשתם למלא שאלון בריאות? זהו שלב חשוב מאוד, שבו מתבטאות אחריותו ומקצועיותו של רופא השיניים, משום שעליו להיות מודע להיסטוריה הרפואית והדנטלית של המטופל. עליו לדעת על כל טיפול תרופתי שהמטופל מקבל ועל אלרגיות שהוא סובל מהן וזאת כדי להימנע מתגובות בלתי רצויות בין חומרים המשמשים בטיפול השיניים לבין תרופות שהמטופל מקבל. למחלות שונות יש השלכות על טיפול השיניים. סוכרת, לדוגמה, עלולה לפגוע בחניכיים ובעצם התומכת את השיניים. יתר לחץ דם מחייב שימוש בסוג של הרדמה מקומית (אלחוש) אשר אינה מכילה אדרנלין, ועוד.





האם רופא השיניים מגלה סבלנות ומשקיע מזמנו כדי להאזין לכל מה שיש לכם לומר לו? סבלנותו של הרופא מעידה על אישיותו. אם יראה חוסר סבלנות כבר בשלב כה מוקדם בהיכרותכם, זהו סימן מובהק לכך שגם בשאר הביקורים תחושת קוצר הזמן תרחף ברקע, דבר שלא יעזור לכם לפרוק מטענים של חרדות וחוסר נוחות שנלווים לעִתים קרובות לביקור הראשון אצל רופא השיניים. לעומת זאת, אווירה נינוחה מצד הרופא וצוות המרפאה תורמת להפגת המתח כבר בהתחלה.

האם רופא השיניים נעזר בצילומי רנטגן בזמן הבדיקה הראשונית או בזמן קביעת תוכנית הטיפול? אין לקבוע תוכנית טיפול ולהתחיל בביצוע סתימות או כל טיפול חודרני אחר בלי לבצע צילום רנטגן. הצילום מספק מידע אבחנתי החיוני לקביעת תוכנית טיפול מדויקת למטופל. בתוכנית כזאת יש לכלול את כל המוקדים בפה הדורשים טיפול, וללא צילום רנטגן לפני קביעת התוכנית עלולים לא לאבחן את המוקדים כולם. קיימים סוגים שונים של צילומי רנטגן, כשלכל אחד מהם ערך אבחנתי שונה. אם רופא השיניים מוצא שחלק מהבעיות שאִבחן הן מעבר ליכולתו המקצועית והוא מפנה אתכם לרופא שיניים מומחה, הדבר מעיד על אחריות ודאגה למטופלים. על רופא כזה אפשר לסמוך ולבצע אצלו את מגוון הטיפולים אשר באפשרותו לתת.




האם רופא השיניים מסר לידיכם תוכנית טיפול והצעת מחיר מפורטת והיה מוכן להשיב על כל שאלותיכם בעניין זה? שלב זה עלול להיות לגרום אי-נעימות מסוימת לשני הצדדים, שכן מדובר כאן בצד העסקי של העניין, אך דווקא בשל כך דיון מוקדם בעלויות הטיפול ובתנאי התשלום יחסוך בעתיד חילוקי דעות הנובעים מאי-ההבנות שעלולות להתעורר בשלב הזה.

סקירת רופא שיניים, מומחה לשיקום הפה ולהשתלות שיניים/עובדות ונתונים/למה בעצם אנחנו זקוקים לשיניים?

ד"ר איתן מיזיריצקי/שיניים, עובדות ונתונים/סקירת מומחה להשתלות שיניים/למה בעצם אנחנו זקוקים לשיניים? בפה קיימים כמה סוגים של שיניים, שלכל אחד מהם שימוש ותפקיד שונים. ישנן שיניים חותכות עליונות ותחתונות – אלה הן ארבע השיניים הקדמיות בכל אחת משתי הלסתות. החותכות הן השיניים החדות ביותר בפה ותפקידן הוא חיתוך המזון. שיניים מסוג נוסף, אשר נמצאות מאחורי החותכות, הן הניבים – ניב אחד בכל צד למעלה ולמטה, ובסך הכל ארבעה ניבים. הניבים הם שיניים מחודדות וחזקות, אשר תפקידן לקרוע את המזון. אחרי הניבים ממוקמות המלתעות – צמד שיניים בכל צד, ובסך-הכל שמונה שיניים. תפקידן של המלתעות הוא קריעת המזון ומעיכתו. השיניים האחוריות ביותר הן הטוחנות, וכשמן כן תפקידן - עליהן מוטל לטחון את המזון, רגע לפני שהוא נכנס למערכת העיכול. ישנן שמונה שיניים טוחנות – שתיים מכל צד, ואם בוקעות גם שיני בינה, הן מתווספות למניין הטוחנות. בסך הכל ישנן 32 שיניים בפיו של המבוגר, כולל שיני הבינה, כאשר אצל ילדים בעלי שיני חלב יש רק 20. צפו בסרטון הוידאו וקבלו הסבר ידידותי על השיניים. ד"ר איתן מיזיריצקי-מומחה לשיקום הפה ולהשתלות שיניים


תזונה ובריאות השיניים/טיפים חשובים וסקירת מומחים/איתן מיזיריצקי, רופא שיניים/מיכל גילאון קרן דיאטנית קלינית

ד"ר איתן מיזיריצקי/טיפים לשמירה על בריאות השיניים/תזונה ובריאות השיניים. בשנים האחרונות חל שינוי באסטרטגיה למניעת עששת. בעוד שבעבר הדגש היה על הימנעות ממאכלים מסויימים שהוכרזו כגורמים לחורים, היום המניעה מתמקדת בפלואוריד, היגיינה טובה של הפה והרגלי אכילה נכונים. איך התזונה משפיעה על היווצרות חורים בשיניים? כל מה שאנחנו אוכלים עובר דרך הפה, בו החיידקים הופכים את הפחמימות לחומצה לקטית. חשיפה ממושכת לחומצה פוגעת באמייל, הציפוי החיצוני הקשה של השן, ויכולה בסופו של דבר ליצור חורים בשיניים. הפחמימות הן לא רק סוכרים פשוטים כמו: סוכר, דבש ומולסה, אלא גם עמילנים כמו: לחם, קרקרים ודגנים – כולם יכולים להיות מנוצלים על ידי החיידקים ליצירת חומצה שפוגעת בשיניים. קיימים מספר גורמים שמשפיעים על התהליך:


תדירות האכילה. בכל פעם שאוכלים מזון המכיל פחמימות משתחררת חומצה על השיניים למשך 20-40 דקות. ככל שתדירות האכילה גבוהה יותר, כך יש יותר הזדמנויות ליצירת חומצה ולפגיעה באמייל השן.

משך הזמן בו המזון נשאר על השיניים. יש פחמימות שנשארות זמן ממושך יותר בפה, וכך יוצרות הזדמנויות רבות יותר ליצירת חורים. חלק מהמזונות נוטים להידבק לשיניים, למרות שבדרך כלל אנחנו לא חושבם עליהם כעל דביקים. לדוגמה: סוכריות ג'לי הן אמנם דביקות, אבל נשטפות מהפה מהר יותר מאשר עוגיות או חטיפי צ'יפס, שמתמוססים לאט. שוקולד נמס ומתפנה מהפה מהר יותר מאשר לחם או קרקרים.

האם המזון נאכל כחלק מארוחה. מזונות שמכילים פחמימות גורמים לייצור רוק מוגבר כשהם נאכלים כחלק מארוחה, לעומת כשהם נאכלים לבד. ייצור הרוק מוגבר במהלך הארוחה כדי לעזור לסתור את החומצה ולנקות את המזון מהפה. בנוסף, שתייה במהלך הארוחה שוטפת את המזונות הדביקים מהשיניים מהר יותר, ומורידה את ההזדמנות ליצירת חומצה.



מה אפשר לעשות כדי להגן על השיניים?
הרגלי האכילה ובחירות נכונות של מזון חשובים להתפתחות ולמניעת עששת. החדשות הטובות הן, שההמלצות לתזונה נכונה ומאוזנת נכונות גם לבריאות השן וגם לבריאות הכללית. הנה מספר טיפים ידידותיים לשיניים, המתאימים גם לילדים וגם למבוגרים: להמעיט ככל הניתן באכילת מזונות שמכילים סוכר ושנדבקים לשיניים כמו: חטיפי דגנים, גרנולה, עוגיות, קרמל, קרקרים, חטיפי צ'יפס וגם סוכריות קשות, שמצפות את השיניים בסוכר באופן רצוף. אם אוכלים מהם, כדאי לצחצח שיניים מיד אחרי. לצמצם את תדירות הנשנושים.





תדירות הנשנושים חשובה מאוד לבריאות השן, אפילו יותר מהכמות שאוכלים. נשנושים תכופים מספקים דלק להזנת רצופה של החיידקים. הזמן בין הארוחות מאפשר לרוק לשטוף את שאריות המזון ולחדש את ציפוי האמייל של השן. לכן מומלץ לחכות לפחות שעתיים בין אירועי האכילה. זאת אומרת שכדאי לאכול 3 ארוחות עיקריות (בוקר, צהריים וערב) ולא יותר מעוד 2-3 ארוחות ביניים במשך היום. אם חייבים עוד נשנושים, כדאי לאכול פירות וירקות טריים. הם מכילים הרבה מים, שעוזרים לשטוף את החומצה, והם גם בריאים ומכילים יחסית מעט קלוריות. פירות יבשים דביקים יותר לכן מומלץ לצרוך מהם במתינות.

ממתק כדאי לאכול כקינוח מיד אחרי הארוחה, אז בדרך כלל יש הפרשה מוגברת של רוק, ולא כארוחה נוספת. מסטיקים וסוכריות ללא סוכר עדיפים על אלה הרגילים. לעיסת מסטיק ללא סוכר לאחר הארוחה עוזרת בהפרשת רוק וסילוק שאריות המזון מהפה.לשתות מים במקום מיץ או משקאות קלים. מים, להבדיל ממשקאות מתוקים, לא פוגעים בשיניים וגם עוזרים לשטוף את שאריות המזון שנדבקות לשיניים. משקאות כמו רד-בול, וקולה מעכלים את האמייל בשן, לא רק בגלל הסוכר אלא בעיקר בגלל החומצה שמצוייה בהם. מומלץ לתת לילדים כמה שפחות שתייה ממותקת. שתייה ממותקת היא אחד הגורמים העיקריים להשמנת ילדים והפחתה שלה לא רק מועילה לשיניים, אלא גם למניעת השמנה ולטיפול בה. אם ממש מוכרחים לשתות שתייה ממותקת, עדיף לשתות אותה יחד עם ארוחה ולצחצח שיניים אחר כך. בלוג רופא שיניים/מומחה לשיקום הפה.

סקירת מומחה לרפואת שיניים/טיפים מרופא שיניים/איך מתמודדים עם ריח רע מהפה? (הליטוזיס)

טיפים מרופא שיניים/איך מתמודדים עם ריח רע מהפה? ריח פה לא נעים זה באמת לא נעים. לא נעים לאדם שיודע כי פיו מדיף ריח רע לפתוח את פיו בחברה, לא נעים גם להעיר על כך למישהו אחר. הרבה פגישות רומנטיות ראשונות הסתיימו על רקע של ריח פה רע אצל אחד מבני הזוג. ריח רע מהפה הוא מצב שכיח בקרב מבוגרים, אך גם אצל ילדים. למעשה, למעלה ממחצית המבוגרים סובלים מהבעיה. מסיבות שאינן ברורות עדיין אנשים אינם מודעים לריחות הנודפים מפיהם, ועלולים לסבול שנים מהתופעה עד שמישהו קרוב מעיר את תשומת לבם לכך.

איך נוצר הריח הרע?
תנאי החום והלחות השוררים בפינו, הופך אותו לאחד המקומות היותר עמוסים בחיידקים בגופנו. כשחיידקי הפה נמצאים באיזון כמותי מסויים, הם אינם גורמים לנזקים, אלא אף מונעים התיישבות וצמיחה של חיידקים מחוללי מחלות שונות. במרבית המקרים נובעת בעית הריח הרע כתוצאה של פעילות חיידקים מפרקי חלבון בתוך חלל הפה ולא ממערכת העיכול, כפי שבדרך כלל מקובל לחשוב. מקור החלבונים בתהליך זה הוא בעיקר מהרוק ומתאים שנשרו מרירית הפה ופחות מחלבונים מהמזון. לעיתים ריח רע מהפה עלול להיות אות המבשר על מחלה כלשהי שאינה קשורה לחלל הפה כגון: סוכרת, אי ספיקת כליות, מחלת כבד וסינוסיטיס. לכן חשוב ביותר שרופא השיניים ידע לאבחן מטופלים באמצעות הריח הנודף מפיהם על מנת לספק טיפול מתאים או הפניה לרופא מומחה אחר, בשלב ראשון, בד"כ למומחה לאף, אוזן, גרון.





ניתן לסווג את תופעת הריח הרע מהפה למספר סוגים. ישנו ריח רע פיזיולוגי הנובע מתהליכים דלקתיים בחלל הפה או מגורמים תזונתיים. קיים ריח רע פתולוגי מתוך חלל הפה הנובע ממחלות באזור זה, כגון מחלות חניכיים, יובש פה ועוד. ריח רע פתולוגי קיים גם מחוץ לחלל הפה, ומקורו בבעיות באזור האף, בקנה הנשימה, בריאות, בדרכי העיכול או מחלות כמו סכרת, מחלות כבד, כליות ועוד. ישנה גם תופעה מעניינת אחרת, פסיכוסומטית, שבה המתרפא חושש שיש לו ריח רע מהפה, אך לאמיתו של דבר הוא אינו סובל מהבעיה. במקרים כאלה יש צורך להרגיעו ולהוכיח לו כי אין לו ריח רע באמצעות תוצאות הבדיקות שלו המצביעות על היעדר הבעיה. אם המתרפא אינו משתכנע ואף מפתח נטיות וסיבוכים נפשיים עקב כך, רצוי מאוד להמליץ לו על טיפול נפשי מקצועי.



את ריח הפה ניתן למדוד במספר שיטות: הרחת פיו של המתרפא, מדידת תוצרים גופריתיים נדיפים על-ידי מכשיר הנקרא "הלימטר", דגימה של תרבית רובד השיניים ומתוך כיסי החניכיים. ישנם גורמים שונים המשפיעים על מצב של ריח רע מהפה וביניהם: היגיינה אוראלית לקויה, הרגלי עישון, מחלות חניכיים, התיישבות מוגברת של חיידקים על הלשון, תותבות לא נקיות, שיחזורים לא מתאימים ועששת, ירידה בהפרשת הרוק ועוד.

איך נפטרים מריח רע מהפה?
הטיפול בריח רע חייב להתחיל מהפה, גם אם הסיבה בסופו של דבר תתגלה במקום אחר, שכן גם במקרה כזה עלולה להיות תוספת של ריח רע מחלל הפה עצמו. שלב חשוב בטיפול בבעיה הוא לאתר את מקור הריח, ולשם כך יש צורך בבדיקות רפואיות מתאימות, על מנת לשלול את הימצאותן של המחלות שאותן הזכרנו. אך מכיוון שלרוב בכל זאת מקור הריח הרע הוא חלל הפה עצמו, ראשית יש צורך בבדיקה של רופא השיניים. הרופא יבדוק את מידת השמירה על היגיינת הפה, הכוללת הברשת שיניים נכונה, שימוש בחוט דנטלי ושטיפה במי פה. אם יימצאו סימנים לדלקת חניכיים, אשר מהווה גורם משמעותי ביותר לריח רע מהפה, יש צורך לטפל קודם כל בדלקת. מקור הריח הרע עלול להיות גם הלשון. כשמצחצחים שיניים, רצוי בהחלט לצחצח גם את גב הלשון עם מברשת המיועדת לכך או עם מברשת השיניים עצמה.

אם רופא השיניים יבחין בכך שגם לאחר נקיטת האמצעים האלה ממשיך לנדוף ריח רע מפיו של המתרפא, יפנה אותו הרופא לרופא כללי להמשך בירור המקור לתופעה. חשוב לדעת כי בין הגורמים לתופעת הריח הרע ישנו גם יובש הפה, שנוצר עקב ירידה ברמה של הפרשת הרוק. כאשר תופעת הריח הרע נובעת מיובש, יש לטפל בבעיה על-ידי מתן תחליפי רוק, הגברה של תדירות השתייה ואפילו ביצוע של תרגילי לשון על מנת לגרות את בלוטות הרוק לעבוד יותר. האם לעיסת מסטיק או מציצת סוכריית מנטה עוזרת לטיפול בבעיה? זה עשוי לעזור באופן זמני בלבד, כל עוד המסטיק או הסוכרייה נמצאים בפה, אך אין זה בא במקום טיפול רפואי מקצועי בבעיה. יש לדעת שלעיסת מסטיק מרובה עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים ושחיקת מפרקי הלסת. צפו בסרטון הוידאו וקבלו מידע נוסף שיסייע לכם להימנע מריח רע בפה.

סקירת רופא שיניים מומחה לשיקום הפה/הנחיות וטיפים לנשים בהריון/מדוע לנשים בהריון יש רגישות יתר בחניכיים?

המלצות והנחיות לנשים בהריון. מדוע לנשים בהריון יש רגישות בחניכיים בתקופת ההריון? סקירה/רפואת שיניים בתקופת ההריון. פוסט רופא שיניים ד"ר איתן מיזיריצקי. היריון אינו גורם מחלות חניכיים, אבל בהחלט עלול לגרום החמרה של מחלה קיימת, מכיוון שבזמן ההיריון משתחררים בגוף האשה הורמונים הגורמים, בין היתר, תגובה דלקתית מוגזמת של החניכיים לחומרים הנמצאים ברובד הדנטלי. כמו כן חלים שינויים בכלי הדם ובמערכת החיסונית עם עלייה יחסית של החיידקים האנארוביים. הסימנים הנראים לעין הם נפיחות, אודם ודימום בחניכיים המקיפים את השיניים.

חשוב להדגיש כי הרובד הדנטלי הינו הגורם העיקרי לדלקת החניכיים, כך ששמירה קפדנית על היגיינת הפה בזמן ההיריון תסייע בהקלת התסמינים או אף במניעת התופעה. כמה מחקרים עדכניים הראו כי ישנו כפי הנראה קשר בין זיהום חניכיים כרוני ללידה מוקדמת ומשקל ילוד נמוך. המחקרים מראים כי הסיכון ללידה מוקדמת אצל נשים עם מחלת חניכיים כללית גבוה פי 4.5 עד פי 7 מאשר אצל נשים ללא מחלת חניכיים נשים בהיריון צריכות להיות מודעות לחשיבות השמירה על בריאות החניכיים ולהבין כי מומלץ דווקא בתקופה זו לנסות ולמנוע ככל האפשר התפתחות של מחלת החניכיים.


שיקום הפה השתלות שיניים ד"ר איתן מיזיריצקי/סקירת וידאו בנושא: שיקום הפה, סרטוני השתלות שיניים.

סרטוני השתלת שיניים מהווים הזדמנות מצוינת להכיר מקרוב את הליך השתלת השיניים. תהליך השתלת שיניים כולל מספר שלבים עיקריים שבאים לאחר ההכנה הכללית של המתרפא. תהליך הטיפול הינו בהרדמה מקומית ואין צורך בהרדמה כללית. בסרטוני הוידאו שלפניכם תוכלו לראות את כל התהליך הרפואי ולהבין באופן ממוקד וידידותי, מה מצפה לכם. הסרטונים לא קלים לצפיה והם מעוררים תחושה של אי נוחות. אבל בעצם הצפייה בסרטונים, תוכלו ללמוד יותר על השתלות שיניים ושיקום הפה ולהגיע מוכנים אל רופא השיניים. מוגש כשירות רפואי על ידי מרפאת המומחים של ד"ר איתן מיזיריצקי רופא שיניים, מומחה לשיקום הפה ולהשתלות שיניים.








מתי צריך להגיע לביקור אצל רופא שיניים? הנחיות לביקור תקופתי וסקירת סוגי צילומי רנטגן

רפואת שיניים מונעת. המלצות, הנחיות ומידע אודות ביקור אצל רופא שיניים, בדיקה תקופתית וצילומי רנטגן. חלק חשוב מאוד מרפואת השיניים המונעת הינו הביקור התקופתי אצל רופא השיניים. לא צריך להרגיש כאבים אי נוחות כלשהי בפה כדי להתייצב במרפאה של רופא השיניים שלכם. לרוב, כאשר כבר תחושו בבעיית השיניים, הטיפול כבר יהיה מורכב יותר, יקר יותר וגם כואב יותר. מומלץ בהחלט, גם כאשר נראה לכם ששיניכם במצב מצוין, להגיע לרופא השיניים אחת לחצי שנה. מה שהרופא יעשה במהלך אותו הביקור הוא בדיקה יסודית של מצב השיניים וריקמות הפה. הבדיקה תכלול לרוב גם צילום רנטגן אשר באמצעותו ניתן לאבחן היווצרות של עששת ובעיות חניכיים גם במקומות שאינם נראים לעין.



סקירת סוגים שונים של צילומי רנטגן

צילום נשך:
הצילום הבסיסי ביותר לאיבחון מוקדי עששת נקרא צילום נשך. כל צילום מדגים את מצב כותרות השיניים האחוריות של צדו האחד של הפה. כלומר, שני צילומי נשך יספיקו לנו כדי לראות את מצב הכותרות של כל השיניים האחוריות שלנו.

צילום פרי-אפיקלי:
זהו צילום המדגים את השן לכל אורכה – כותרת ושורשים. על מנת לקבל את התמונה הרנטגנית המלאה של כל השיניים, יש צורך ב- 14 צילומים פרי-אפיקליים. לרוב יש צורך בצילום אחד מסוג זה כדי בעיה מקומית בשן מסוימת. למשל, כאשר נבדק הצורך בטיפול שורש.





צילום פאנורמי:
בצילום פאנורמי מתקבלת תמונה כוללת של הלסתות, מיפרקי הלסת, הסינוסים וכל השיניים. צילום זה פחות חד מאשר הצילומים הנזכרים מעלה, לכן אין הוא מתאים לשם איבחון עששת או מחלות חניכיים. הצילום הפאנורמי נעשה בעיקר כאשר יש צורך באיבחון של מחלות הקשורות לעצמות הלסת או המיפרקים, והוא נחשב לכלי אבחנתי בסיסי כאשר מתכננים טיפול הכולל השתלות שיניים.

צילום צפלומטרי:
זהו צילום אשר מאפשר מראה צדי של הגולגולת ולרוב משמש לאיבחון וטיפול באורתודונטיה (יישור שיניים).

צילום סי.טי. של הלסתות:
צילום זה, לעומת הצילומים הקודמים שהינם דו-מימדיים, הינו צילום תלת-מימדי, אשר מאפשר איבחון מדויק יותר של עובי העצם באיזורים שונים של הלסתות, מיקום ממצאים פתולוגיים כדוגמת גידולים וממצאים אנטומיים אחרים כמו עצבים.

לסיכום, טיפולי שיניים הם עניין יקר בעולם המערבי כולו, ובארץ בפרט, לנוכח העובדה שהם אינם כלולים בסל הבריאות. מי שמתעלם מבעיות שנוצרות בשיניו כשהן בשלב ראשוני וקלות יחסית לטיפול, סופו שישלם בכאבים, בממון רב ובסבל עקב טיפול ממושך. האם אפשר למנוע את הסבל, הכאב ועלות הטיפול הגבוהה וליהנות משיניים בריאות ויפות? התשובה לכך היא: בהחלט! ככל שתקפידו על ביקור תקופתי אצל רופא השיניים, תקדימו רפואה למכה ותהנו משיניים בריאות.

רפואת שיניים מונעת- שמירה על היגיינה אוראלית. כללים חשובים לשמירה על היגיינת השיניים והפה.

רפואת שיניים מונעת יכולה לחסוך בהוצאות טיפולי שיניים יקרים כתוצאה מהזנחה. רפואת שיניים מונעת תסייע לכם לשמור על היגיינה אוראלית ושיניים בריאות. טיפולי השיניים השונים הינם לרוב דבר לא נעים וגם יקר. אנחנו נוהגים להתייחס אליהם כאל גזירת גורל, אבל מפליא לדעת עד כמה זה פשוט וקל יחסית להימנע מהם, אם רק מקפידים על כמה כללי מניעה יומיומיים. כמו בכל תהליך שנועד לשמור על הבריאות שלנו, גם כאן מדובר במאמץ קטן אבל קבוע ובלתי מתפשר. תתפלאו עד כמה ההתעקשות הקטנה היומיומית הזאת באמת יכולה לעזור, ולמנוע בעתיד כאבים, סבל וכסף.


הכלל היומי הראשון הוא שמירה על היגיינה אוראלית. רוב האנשים סבורים שהם שומרים היטב על ההיגיינה של פיהם, אבל מתברר שגם בתחום הזה יש מקום לשיפור רב. שמירת ההיגיינה של הפה מסייעת במניעה של שתי מחלות הנפוצות ביותר בחלל הפה: העששת ומחלת החניכיים. כל רופא שיניים ימליץ על פעולת ניקיון בסיסית של הפה באמצעות ציחצוח השיניים. ציחצוח נכון יכול להסיר שאריות מזון ורובד דנטלי. הרובד הזה הוא מיצבור שקוף ודביק של חיידקים ושיירי מזון, אשר נדבק לשיניים ומצטבר גם בין השיניים. הדרך היחידה להיפטר ממנו היא להסירו באופן קבוע באמצעות מברשת השיניים, חוט דנטלי ואמצעים מניעתיים נוספים. אם לא מסירים את הרובד הדנטלי מדי יום, הוא יגרום תוך זמן קצר לבעיות גדולות. מכיוון שהרובד סופח מינרלים מהרוק והמזון, תוך מספר שבועות הוא יתקשה ויהפוך לאבנית, שהיא רובד שהסתייד. כעת יהיה כבר הרבה יותר קשה להסירו, ונזדקק לשם כך לשירותי רופא השיניים או השיננית. אם לא נסיר את האבנית, הדבר יגרום לגירוי החניכיים, והתוצאה עלולה להיות דלקת חניכיים. הרובד, המלא במיליארדי חיידקים, הוא הגורם המרכזי לעששת, שהיא החורים בשיניים. עששת היא מחלה זיהומית ומידבקת הפוגעת ב- 99% מהאוכלוסייה. כאשר סביבת השיניים עשירה בנוכחות של פחמימות, ובמיוחד סוכרים, חיידקים מסוימים הנמצאים בפה, ובמיוחד ברובד הדנטלי, מפרישים חומצות הגורמות ליציאת הסידן מהשן. בדרך זו זגוגית השן נמסה ונוצר ה"חור". בשלב השני החיידקים חודרים אל תוך שיכבות השן ומעכלים אותן עד שמגיעים למוך השן (עצב השן). כאשר החיידקים מגיעים עד העצב, נוצרת בו דלקת המחייבת טיפול שורש. חיידקים אלה פוגעים לא רק בשיניים אלא גם בחניכיים ובשאר הרקמות התומכות בשן. טיפ קטן: צפו בסרטון ההדגמה ולימדו איך שומרים על היגיינת הפה.